YBlog

בכל תהליך אימון אישי עם מתאמן, באיזה שהוא שלב, ניצבות להן בחדר לצד המתאמן אמונות ומחשבות שמעכבות את התהליך ואת המתאמן. רק אחרי שאנחנו נותנים להן במה, מוכנים לחקור אותן ולהפתח לאפשרות שאינן תורמות לנו, רק אז נוכל גם להסכים לשנות אותן, ולראות איך המציאות משתנה יחד איתן. אחד המתאמנים שלי הגדיר את התהליך הזה כ"גילוי אמריקה שלו". כל תהליך

נסיונות הדחקה זהו, אי אפשר יותר להתחבא. ולא שלא ניסיתי, בחיי. ניסיתי לדחוק הצידה את הרצון הזה שעלה בי לכתוב: "זה לא הזמן המתאים", טענתי ביני לבין עצמי. "את רק בתחילת הדרך החדשה שבחרת לעצמך, עמוסה בעשייה". "למה לך גם בלוג על הראש שידרוש ממך לתחזק אותו בקביעות?" וחוץ מזה, טען עוד קול בראשי: "אין לך עדיין מה לומר לעולם".